אחת הסכנות הקשות בעונת החורף של כל אזור בנוי ומאוכלס היא סכנת ההצפה ממי גשמים. הצפה ממי גשמים היא סיפור בלהות עבור כל אזרח בחדרה וגם מחוצה לה.
סיבות שונות קיימות שלא מונעות הצפות ואף מקדמות אותן. ראשית, הן התשתיות הלקויות. מערכות הניקוז סתומות בדרך כלל ואפילו אם לא סתומות הן לא מצליחות לנקז היטב את כמויות הגשמים הכבדות. נחל חדרה העובר בצמוד לעיר ממזרח וצפון לא מסוגל להכיל כמויות אדירות של מים. במצב שהנחל מתמלא ועולה על גדותיו הוא מציף כבישים, רכבים נתקעים, נגרמים נזקים לתשתיות הקבועות ויש גם סכנה לגוף כמו טביעה או פגיעה מגופים נעים או נופלים.
בשנים האחרונות עם בנייה של אלפי יחידות דיור ולצידם מרכזים מסחריים , כבישים ומבני ציבור הצטמצמו באופן משמעותי כל השטחים החקלאיים ה”ירוקים” ומי גשמים לא נספגים בקרקע אלא זורמים ממקום למקום וגם מציפים את מרכזי המגורים והשטחים הבנויים ובעיקר את המקומות הנמוכים ביחס לכבישים.
בחורף הקשה שהיה בשנת 2013 הוצפו שכונות שלמות בחדרה, מרכזים מסחריים ומבני ציבור. אזרחים רבים חולצו מבתיהם וכן ממקומות אחרים באמצעים שמתאימים ביום יום לשירות בימים ובנחלים כמו סירות רפסודות וכיו”ב .לאחר שפסקו הגשמים החלו מי הגשמים להתפזר במשך זמן רב.
רק לאחר שהתפזרו מי הגשמים או נספגו בקרקע החלו להתברר הנזקים הקשים .
רהיטי עץ שספגו כמויות בלתי נתפסות של נוזלים החלו “להתנפח” ונוצרו רקבונות בולטים. מכשירי חשמל ואלקטרוניקה שספגו כמויות מים יצאו מכלל פעולה לחלוטין. מוצרי טקסטיל שונים העלו עובש. תכולות שלמות של בתי מגורים נפגעו באופן מוחלט -טוטאלוס.
בנוסף לכך נגרמו נזקים כבדים למבנים. קירות ותקרות נסדקו ואף נשרו , משטחי רצפה ואריחים זזו ממקומם, מערכת השמל הביתית נפגעה מהרטיבות.
אז איך מתמודדים עם הרעה הזו? לא ניתן למנוע הצפות, אלא רק לצמצם את הנזקים שהן עלולות שהן גורמות.
ככל הניתן , להעביר פריטי תכולה שונים למיקום גבוה יותר. לוודא שאמצעי ניקוז שונים כמו מרזבים, תעלות וכיו”ב אינם סתומים או חסומים. במקביל ,יש לוודא שקיימים אמצעי פינוי מים כמו מגבים, משאבות מים וכיו”ב.