פסקי דין – ערבה נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה

ת”ק 18410-06-16 ערבה נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

לפני: כבוד השופטת רקפת סגל מוהר

התובע
ניר ערבה

נגד

הנתבעת הפניקס חברה לביטוח בע”מ

פסק דין

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רטיבות.

רקע
בתקופה הרלבנטית לתביעה, היה התובע בעליה של דירה ברח’ המייסדים 4 בפרדס חנה כרכור . דירה זו הושכרה על ידי התובע לאחרים והיתהמבוטחת באותה עת אצל הנתבעת בפוליסה המכונה “הבית שלי” (להלן: “הפוליסה”).

במסגרת הפוליסה שכללה “הרחבת סיכוני מים ונוזלים אחרים” הובהר לתובע כי במקרה של נזק מים יהא עליו לפנות אל מבצע השירות – “שחר אחזקות וניהול בע”מ” (להלן: “חברת שחר”).

השתלשלות העניינים שהובילה להגשת התביעה
2
לגרסת התובע, במהלך חודש ינואר 2015 הוא פנה אל חברת שחר לראשונה ודיווח לה על סימני רטיבות שהופיעו בקיר המסדרון שבין חדרי המקלחת והשירותים בדירתו. אלא שהשרברב שנשלח אז מטעמה קבע כי סימני הרטיבות נובעים מבעיית איטום באמבטיה וסרב לבקשתו כי ישבור מרצפת אחת ממרצפות האמבטיה ויבדוק אם אין מדובר ברטיבות הנובעת ממקור אחר. משכך, פעל התובע בהתאם להמלצת השרברב, רכש חומר איטום ואטם את דפנות האמבטיה. דא עקא, שבתאריך 3.11.15, לאחר שהבחין בהחמרה שחלה בסימני הרטיבות בקיר ובנזקים שבאו בעקבותיה וכן בשל תלונות הדיירים בדירה שמתחת לדירתו, פנה התובע אל חברת שחר בשנית ובקש בדיקה נוספת של מקור הרטיבות. בתאריך 4.11.15, הגיע שרברב נוסף אשר נאות לשבור אחת מהמרצפות בחדר האמבטיה וטען כי גילה נזילה מגומיות הסיפון של האמבטיה עצמה. בנסיבות אלו הוחלפו גומיות הסיפון והתובע התבקש על ידי חברת שחר ליצור עמה קשר בחלוף כחודש וחצי ממועד הביקור, לשם ביצוע תיקוני צבע.

במהלך חודש ינואר 2016, הבחינו שוכרי דירתו של התובע בכך שרצפת חדר ההורים הצמוד אל קיר חדר האמבטיה וכן רצפת חדר השינה הסמוך אליו גם כן, שינו את צבען ו”החלו להוציא סיד לבן”. בהגיעו אל הדירה, הזיז התובע את הארון שהיה צמוד לאותו קיר ואז – כך לטענתו, גילה כי הקיר מלא בעובש. משכך ומכיוון שהבחין גם בסימני רטיבות ש”עלו מהפנלים של הרצפה”, פנה התובע אל חברת שחר פעם נוספת ובקש שתשלח אליו מפקח לשם בדיקת מקור הנזק שנגרם למרצפות הדירה כאמור. בתאריך 18.1.16, הגיע אל הדירה המפקח זיו (להלן: “המפקח”) וקבע כי המרצפות ניזוקו בעקבות שפיכת חומצה עליהן. טענה זו הוכחשה ונדחתה על ידי התובע ושוכרי הדירה מכל וכל והתובע, אשר סבר כי המרצפות בחדר השינה ניזוקו בשל קרבתן לחדר האמבטיה, אך לא ידע מהי הסיבה להופעת הכתמים עליהן בשאר החדרים, החליט להזמין שמאי מטעמו שיבדוק זאת.

השמאי, ישראל אביטל (להלן: “שמאי התובע”) אשר בדק את דירת התובע ואת הדירה הנוספת שמתחתיה ביום 2.2.16, קבע בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה, כי מקור הנזקים שנגרמו למרצפות היה ברטיבות וכי אין מדובר בנזקים הנובעים משפיכת חומצה. שמאי זה ביצע בשתי הדירות בדיקות לחות במוקדים שונים באמצעות מכשירZICOאשר לטענתו הציג רמות לחות גבוהות מהמותר, וקבע כי לצורך שיקום הנזקים יש לבצע פעולות של גירוד הטיח במוקדים השונים בקירות דירת התובע, בתקרת דירת השכן ובשיפולי הקירות, עבודת שפכטל, פירוק מרצפות והתקנת משטח ריצוף חדש בשטח כולל של כ- 25 מ”ר. בנוסף – כך קבע השמאי, יש לפרק ולהתקין שני משקופים ודלתות בכניסה אל חדר שינה בדירת התובע ובזו של חדר השירותים בדירת השכן, לצבוע את הקירות ולבצע עבודות נקיון , פינוי אשפה ובדיקה של מערכת החשמל כולה על מנת לוודא שהרטיבות לא חדרה אליה גם כן. עלות תיקון כל הנזקים הוערכה על ידי שמאי התובע בסכום של 23,600 ₪ (ר’ חוות הדעת והתמונות שצורפו אליה).

בתאריכים 8.2.16 ו- 14.2.16, ביקרו בדירות התובע והשכן שמאי מטעם הנתבעת, נציג של מכון התקנים והמפקח מחברת שחר. במהלך ביקורים אלה חזר המפקח וטען כי נזקי המרצפות נגרמו כתוצאה משפיכת חומצה.

בהמשך, התבקש התובע להעביר לנתבעת הצעת מחיר לתיקון כלל הנזקים, אלא שהצעתו ע”ס
3
15,000 ₪, שלא כללה את שכר טרחת השמאי שהוזמן מטעמו וגם לא את עלות פינוי השוכרים בעת השיפוץ הנדרש ועלות החלפת המשקופים שניזוקו, נדחתה על ידי הנתבעת בטענה שמדובר בסכום הנמוך מסכום ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה.

במצב דברים זה, החליט התובע לפנות אל בית המשפט ובעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום הפיצוי בסך 28,280 ₪ כאמור, כלל את הערכת השמאי מטעמו, שכר טרחת השמאי, עלות פינוי השוכרים בעת השיפוץ הנדרש והחזר הוצאות שונות נוספות.

טענות הנתבעת
בהתבססותה על קביעותיהם של שרברבי חברת שחר אשר בדקו את דירת התובע בתחילה, כמו גם על מסקנת המפקח מטעם אותה חברה, טוענת הנתבעת כי טענות התובע בדבר התרשלותה בביצוע הבדיקות, לא הוכחו.

אל הדיון שהתקיים בפני התייצב שמאי הנתבעת מר ליאור אמישה (להלן: “שמאי הנתבעת”) אשר ביקר בדירות התובע והשכן ביום 8.2.16 וטען כי במסגרת הבדיקה המקיפה שבוצעה על ידו בשיתוף עם נציג ממכון התקנים נמצא כי רמת הלחות במצע החול של דירת התובע היתה נמוכה ולא חרגה מהתקן. במהלך עדותו בקש שמאי הנתבעת להסביר מדוע לדעתו לא יכולים היו הנזקים במרצפות לנבוע מבעיה של רטיבות ואמר:
“…בבדיקת לחות התברר שהלחות שם מינימלית וברגע שיש לחות מינימלית
הנזקים למרצפות לא יכולים היו להיגרם מהדליפה בצנרת באביק האמבטיה
שתוקן על ידי הנתבעת… בשביל שיקרו כתמים בריצוף, צריך רמת רטיבות
גבוהה ביותר לאורך זמן רב ואז הרטיבות עולה דרך האריח אל המעטה החיצוני
שלו ואז גורמת לכתמים. זה לא יכול לקרות אם לא רטוב למטה. יכול להיות
שהייתה שם בעיה אבל הרטיבות לא גרמה לנזק הזה לריצוף…”.

בסיכום דבריו הסכים שמאי הנתבעת כי היו בדירה נזקי רטיבות שעל מקורם אין הוא יכול להצביע במדויק ואישר כי יש לבצע בה ובדירת השכן תיקוני צבע וטיח, אך עם זאת עמד על כך שהנזק לריצוף לא נגרם כתוצאה מנזילה כלשהי. בהתייחסותו לממצאים שבחוות דעת שמאי התובע, טען שמאי הנתבעת כי הלה ביצע עשה בדיקה מכשיר לחות מעל לריצוףוכי זו בדיקה שאינה מקובלת, בלתי אמינה ולא מדויקת (ר’ חוות דעת שמאי הנתבעת ותוצאות בדיקת מכון התקנים).

4
במהלך הדיון הביע נציג הנתבעת את נכונותה של זו לבצע את תיקוני הצבע והטיח בדירות התובע והשכן, כמו גם את תיקון המשקוף בחדר האמבטיה ואולם התובע עמד על זכותו לפיצוי גם בגין הנזק שנגרם לריצוף וטען כי הוא אינו סומך על הנתבעת שתבצע את התיקונים כנדרש ולכן עותר לפיצוי כספי.

הכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדות שמאי הנתבעת ונדרשתי לראיות השונות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. זאת מכיוון שאני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת טענתו לפיה הנזקים שנמצאו במרצפות דירתו מקורם בבעיות של נזילה או רטיבות. שמאי התובע (אשר לא התייצב לעדות בבית המשפט), לא הצביע בחוות דעתו על מקורם המדויק של נזקים אלה ו/או על מועד התרחשותם והסתפק בקביעה לפיה “מקורם ברטיבות כלשהי ולא בשפיכת חומצה”. הסברי שמאי הנתבעת ותוצאות בדיקת מכון התקנים שהוצגו מטעמו שכנעוני בעניין זה, יותר.
במצב הדברים המתואר לעיל, סברתי כי אין כל טעם בהצעת התובע לקבוע דיון נוסף אליו יזומנו השמאי מטעמו ודיירי דירת השכן.

סוף דבר, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך כולל של 18,000 ₪ לכיסוי הוצאות תיקוני הנזקים שנגרמו לדירתו ולדירת השכן כתוצאה מנזקי הנזילות שמקורן המדויק לא אותר על ידי אנשי המקצוע שלה ולכן גם לא טופלו כנדרש במועד. סכום זה נקבע על בסיס חוות דעתו של שמאי התובע, על רקע נכונות הנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים ולאור סירוב התובע לביצוע התיקונים על ידי אנשי המקצוע מטעמה.

הנתבעת תישא בשכר טרחת השמאי מטעמה ובהוצאותיו בגין התייצבותו לדיון, בסך כולל של
1,500 ₪.

הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי

הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.

5

ניתן היום, ט’ אב תשע”ז, 01 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.